אישי, ניהול

סמכות שקטה: מדוע פגיעות ניהולית היא הבסיס לאמון בעת משבר

סמכות שקטה: מדוע פגיעות ניהולית היא הבסיס לאמון בעת משבר

נקודות מפתח (TL;DR):

  • רוב המנהלים מאמינים שקודם בונים אמון, ורק אז אפשר להפגין פגיעות. בימי מלחמה ושגרת חירום, תפיסה זו היא מלכודת.

  • אמון נבנה ביומיום דרך רגעים קטנים של קשב אמיתי ואי-ודאות רגשית, ולא דרך מחוות גדולות.

  • הפתרון טמון במעבר מזהות של שליטה לזהות ניהולית המבוססת על עוצמות וערכים, דרך מעגל המנהיגות (The Identity ↔ Aligned Leadership Cycle).

  • נוכחות אנושית פשוטה, כולל הודאה בכך שאין לכם את כל התשובות, היא התשתית לביטחון פסיכולוגי.

פרדוקס האמון והפגיעות

האם מנהל חייב לבסס אמון לפני שהוא מציג פגיעות? לא. רוב המנהלים מאמינים שקודם בונים אמון, ורק אז אפשר להפגין פגיעות. עם זאת, בימי מלחמה ושגרת חירום, התפיסה הזו היא מלכודת שמייצרת משבר בצוות.

ההנחה שאמון נבנה על ידי הפגנת יציבות או מחוות ניהוליות גדולות, גורמת למנהלים להסתגר בדיוק כשהצוות שלהם זקוק להם יותר מכל. בפועל אמון נבנה ביומיום דרך רגעים קטנים של קשב אמיתי ואי-ודאות רגשית.

התשתית לביטחון פסיכולוגי

כיצד מנהיגים מייצרים ביטחון פסיכולוגי בסביבה כאוטית? נוכחות אנושית פשוטה, בלי ניסיון "לנהל" את המשבר, היא התשתית לביטחון פסיכולוגי.

תקשורת שקופה על הקושי שלכם כמנהלים נותנת לגיטימציה לעומס שחווה הצוות. הקשבה כנה מצריכה השהיה של האגו ושל הצורך הניהולי לפתור בעיות באופן מיידי. בחירה אקטיבית לגשת לעובד שחווה מצוקה מחייבת כניסה לאזור שאין בו תשובות ברורות.

מעגל המנהיגות והזהות הניהולית

מהו השינוי המהותי הנדרש ממנהלים בעת משבר? רוב אתגרי המנהיגות שנראים כמו פער במיומנויות הם למעשה פער בזהות. גיבוש הזהות הניהולית מאפשר לפעול באומץ מול העובדים, ועושים זאת על ידי עבודה בתוך מעגל המנהיגות (The Identity ↔ Aligned Leadership Cycle).

זהו מעבר מזהות ניהולית הנשענת על פוזיציה של שליטה, לזהות ניהולית המבוססת על הובלה מתוך הערכים והעוצמות שלך. כשמובילים מתוך הזהות האמיתית שלך קל יותר להחזיק מורכבות. מנהלים שמגבשים את הזהות הזו לא בורחים אל שורת המשימות כמנגנון הגנה מאי-הנוחות.

אמפתיה יישומית: צעדים ניהוליים בשטח

איך הלימה ניהולית באה לידי ביטוי ביומיום? הובלה מתוך סמכות שקטה מקבלת ביטוי מעשי בפעולות פשוטות:

  • ליזום פניה אישית לעובדים ולראות מה שלומם, מבלי לדבר על יעדים.

  • לשאול בשיחת אחד על אחד "מה אתה צריך ממני בימים אלו" ולהמתין בשתיקה לתשובה.

  • לעצור דיון מקצועי כדי לתת מקום לעומס הרגשי הנוכחי של הנוכחים בחדר.

  • להודות בפני הצוות שאין לכם כרגע את כל התשובות להשלכות המצב.

מנהיגים אמיתיים בוחרים שוב ושוב בחיבור אנושי, גם כשהוא דורש מהם להישאר בתוך העמימות, משום שזוהי הדרך שבה הם תופסים כעת את תפקידם. מה את/ה צריך/ה בשביל להיות היום המנהל/ת הזה בשביל העובדים שלך?

Write a comment

תפריט נגישות