"עברית קשה שפה"

לפוסט הזה קראו בהתחלה אני שונא את השפה העברית 🙂
אבל זה לא שיווקי, אז שיניתי את הכותרת

שלא תבינו אותי לא נכון, זאת שפת אימי, ובלילה בלילה אני חולם בעברית, אבל העברית המודרנית היא שפה צעירה וחסרות בה הרבה מילים.

מאז שהתחלתי ללוות מנהלים ולתת שירותי יעוץ עסקי, העברית, שפת האם שלי, עושה לי חיים קשים עוד יותר.

לפני מספר חודשים, קיבלתי הארה מעניינת מ – @lironGlikman שגרמה לי לכתוב את הפוסט הזה, ואם לומר את האמת, הפוסט נכתב כבר אז, והתלבטתי ביני לביני אם להעלות אותו או לא….

לכבוד שנת הלימודים שנפתחה אתמול ומיליוני הילדים שילמדו עברית במהלך השנה הזו, נראה לי שזה הזמן לפוסט כזה 😉

לירון כתבה לי כתגובה לפוסט הבא – https://www.linkedin.com/posts/ronenfrieman_acwacpackaclacsacmacuacv-addadeacpacpadeack-activity-7170659368474927105-v1E1
– "פוסט מצויין עם מענה פרקטי לבעיה רווחת. אבל דבר אחד- הפוסט מוטה נשים, ומדבר בלשון נקבה, אני מכירה לא מעט גברים שגם מתקשים באתגרים האלו :)"

גם בפוסט הזה – https://www.linkedin.com/posts/ronenfrieman_%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%AA-activity-7224640072728342528-5XdZ

כתבה לי חברה טובה הודעה פרטית – "אוי אוי אוי לא מקשיבים לי. אוי אוי אוי המקבילה שלי מקבלת יותר תשומת לב…. אני אישה מסכנה"

שתיהן צודקות, בעברית יש הטיות לזכר-נקבה, רבים-יחיד, הן, הם, הוא, היא….
ברור שהאתגרים שאני מתאר מדי שבוע בפוסטים שלי בכלל לא מוטים מגדרית – הרי כולם סובלים מהאתגרים הללו, גברים ונשים כאחד!

גם עם זוגתי שתחייה (@Yarden Frieman (Halfin)) שאני מרשה לעצמי להגיד שהיא פמיניסטית, ניהלתי המון דיונים על הנושא, במיוחד במהלך התקופה שעוד עשתה לי הגהה על פוסטים (בחרה בבן זוג עם דיסלקציה והפרעות קשב, צריכה לעשות הגהה): באיזה לשון לכתוב? זכר, נקבה, רבים זכר או רבים נקבה וכו'.

בפועל, הכתיבה הטבעית שלי עוברת מזכר לנקבה, מרבים ליחיד, מגוף ראשון לגוף שלישי והכל בפוסט אחד, לפעמים באותו משפט או פסקה, ומנגד, צריך לזכור, שבצד השני יש מי שקורא את הפוסטים הללו (אני מקווה…).

לדוגמא, לדעתי פוסט שכתוב בלשון רבים, עובר כלא אישי (כשאני דווקא מחפש חיבור של הקורא/ת אל התוכן) ויכול אפילו להיתפס כמתנשא.

אם הפוסטים כתוב בלשון זכר – אני מדיר נשים, אם כל הפוסטים הם בלשון נקבה – אני עושה הטיה מגדרית או מדיר גברים.

ומה לעשות, פוסט שכולו כתוב עם – / – עבורו/ך, פשוט מטרחן.  🤯😤

אם אתם חושבים שגם הפוסט הזה מטרחן,  כנראה שזה נכון 😊

גם @orshlit העיר לי על הנושא באתר שלי, (https://ronenfrieman.com/organization/) ושלח אותי למשימה להפוך את הטקסטים לנקיים מגדרית (gender neutral) – משימה שאני עד היום מתקשה לעמוד בה.

ואילו באנגלית אין את הבעיה הזאת. כתוב פניה ל-you או ל-manager וזהו, הופ! הכל נעלם.

דוגמא נוספת לבעיה עם השפה העברית היא האבחנה בין Grow vs Scale
בעוד Grow – היא צמיחה ליניארית. הגדלת משאבים = הגדלתי תוצר = הגדלתי את הרווח, ביחס ישיר להגדלת המשאבים.
Scale – היא צמיחה מעריכית (אקספוננציאלית), בה הגדלת הרווח גדולה יותר מהגדלת המשאבים. או בעברית, עם אותם משאבים – ייצרתי יותר רווח, או באמצעות הגדלה קטנה יחסית של המשאבים – ייצרתי רווח משמעותית גדול יותר.

מסקרן אותי לראות אתכם בפגישה אומרים ללקוח – אנחנו מחפשים צמיחה אקספוננציאלית ולא ליניארית…. (ושלא תחשבו שזה לא נאמר במספר פגישות🤦🤦🤦)

הדוגמא הכי אהובה עלי, היא המילה ייעוד!
אני נתקל בה המון בעבודה עם יזמים, בעלי עסקים, ושכירים שרוצים לצאת לעצמאות. הפרוש המילוני של המילה יעוד הוא – מטרה. שם פעולה של יִעֵד: תכנן את עתידו של אדם או דבר. כלומר, בשפה שלנו, יעוד = מה המטרה שלי, מה התוכנית.

אבל במציאות, האסוציאציה שלנו למילה ייעוד היא אחרת לגמרי וכשרובנו מדברים על ייעוד, בייחוד בתחום התעסוקתי, אנחנו מניחים שהמילה ייעוד נגזרת מהמילה נועד, ואז הרעיון שיש לנו בראש הוא שייעוד הוא בעצם הסבר ל"מה נועדתי לעשות בעולם" ולא "לאן אני הולך".

בעוד העברית המודרנית צעירה, באנגלית אפשר למצוא הבחנות בין המונחים Calling – "קריאה" ו- Purpose – "מטרה". אומנם מונחים אלו קשורים זה בזה אך יש להם משמעויות שונות.

כשאנחנו חושבים על המילה ייעוד אנחנו חושבים על Calling בעוד בפועל היא purpose.

הדוגמא הזאת כל כך הציקה לי, שפניתי ל – @אקדמיה ללשון עברית, טרחן (כבר אמרנו), ואלו השיבו לי כי עלי למצוא לנושא פתרון לבד.